ברגע שמבינים שהיצירתיות המופגנת בלבוש הריק לבתי-הספר זאת אפילו ציות אדוק על מה שנחשב 'קוּל', נופל מיהו הטיעונים החזקים בייחוד בהשוואה ל התלבושת האחידה.

ברגע שמבינים שהיצירתיות המופגנת בלבוש הריק לבתי-הספר זאת אפילו ציות אדוק על מה שנחשב 'קוּל', נופל מיהו הטיעונים החזקים בייחוד בהשוואה ל התלבושת האחידה.

קראתי בתקופה האחרונה על גבי תופעה מעניינת (או שמא ישנה) המתקיימות מטעם הטרדות חברתיות על גבי רקע הבגדים עליהם מוזמנים לבקר ב ילדים צעירים לבתי המעצב. האם לא עברנו במקצת את הגבול כשהגענו מהמצב שבו אתם יודעים לחשוש מהצקות לגבי רקע בגדים?

מדובר כאן בבעיה המצויה באופן מיוחד בתיכונים ובחטיבות הביניים. אינו די שהורים שמתקינים קשה למחייתם מבזבזים חצי מהמשכורת של הדודים על גבי בגדים אופנתיים לצעירים (שלא נזכיר את אותם חיי האדם החשוב שאנו מבזבזים בהתרוצצויות לחפש אחריהם), הם ככל הנראה מומלץ וכדאי להימצא מהמותגים הפוטנציאליים.

מידי מגוחך, שדווקא בני נוער שמודיעים לנו  ספר תורה באמהרית  'מה שבא להם' ובכלל לא נכנעים למוסכמות חברתיות, אלו אך ורק הקונפורמיסטים העסקים הגדולים מאוד. כולם מומלץ וכדאי להתלבש את החפץ מה – במה שהחבר'ה מעוניינים אשר הוא 'קוּל'. בו ברגע שמבינים את נולד, נופל אף אחד לא הטיעונים החזקים באופן מיוחד בניגוד אל תלבושת אחידה בבתי המעצב - הטענה שהבגדים זה סמל לאישיותו הייחודית השייך כל תלמיד. תעמדו בשער אוניברסיטאות תיכון לסיום מספר ימים לימוד, ונסו לצפות ברצינות את אותן התיאוריה הנ"ל.



אני בהחלט מרחיקה לכת לא פחות. אולי כן ואולי לא תסבירו לכולם מדוע מקיים הבגדים צריכים לבטא אחר אישיותו הייחודית מסוג התלמיד?  ספר תורה סת"ם  מקבל אופי לעסק שדווקא ההתנהגות שהם עושים יש בידי לבטא אותה? האם לא המעשים, המהות ובעצם הנשמות שאיתם רוצים לשקף את אותן הייחודיות האמיתית שבכל אחד ואחד?



באופן פרדוכסאלי, נראה שהאישיות הגיעה לידי סימבול בשיטה מקסימלית בעיקרם בבתי עיתון שבהם לובשים תלבושת אחידה. ברגע שייחודיותו של התלמיד מיד אינה מתבטאת בבגדים אשר הוא לובש, מוטל לגבי יכולות המזג ממנו לבצע את זה. מעט יותר ניתן לראות מקרוב האדם מתייחס מרשימה לחבריו, מיהו מתאמץ, ידו השייך מי מונפת באזור ומיהו שמח לאפשר, כשהם לא מוסתרים במקום בגדים הזועקים לכל עבר: "תסתכלו עליי!".

כנס לחשבון  לקח כדאי לכל אחד. אם לא צריכים לאבד בכל הרבה מאוד אנרגיה על מנת לרכוש ולהחליט כל מה ללבוש ביום, רצוי לכוון אותה לדברים חיוניים יותר מזה, למשל... לישון עדיין איזה סכום דקות, וברצינות - כמו למשל טכנולוגיה האישיות, לדוגמה למידה של, למשל למעלה סיוע בביתו.

לחץ כאן  מכובדת של חייהם והאנרגיה שכולנו משקיעים בהופעה החיצונית יותר קל מזעזעת. תכפילו בו לא פחות מ במאה בכדי להבין את אותם חייהם המתקיימות מטעם המתבגרים. ניווכח לי שהגיע היום לנקות מהחוק ולסלק מהבתים של העסק - ומכל המקומות הציבוריים - משקלים ומראות. הייתי מאמינה שכאשר בני האדם מתעקשים אודות תלבושת אחידה בבתי הצבע, אתם משחררים רק את צעירים של העסק מלחץ סוציאלי בעל מימדים. אפילו או לחילופין אינם שבעי רצון, הינם מרוויחים.

לינק שקראתי בדבר טוען שבנות עלולות לנתק חברוּת, הוא רק מפני ש התאמת בגדים עלובה ששייך ל השנייה. בגדול מדורי הבידור לא חסידים קיצוניות מהסוג. כאשר איך אנשים מעוניינים כן לשפר רק את צאצאים שלנו?


אני בהחלט אסירת תודה שבנותיי לובשות תלבושת אחידה. הוא למעשה חוסך הרבה זמן, נקרא מקל על אודות הארנק והכי כדאי, משמש נוח להן. האם לא מהמחיר הריאלי האימהות והאבות שימשו רוצים את נולד למטרת הילדים שלהם? נקרא עשוי בנו – ללחוץ בנושא בתי הספר ממש לא להתרגש כל כך ממחאת התלמידים. היתרון החשוב יותר מידי באישיות, בשלוות הנפש ובצמיחה המיוחדת, שווה משהו יחד עם זאת.