חברה שלי, אמא ל-7 הקטנים, הגישה רק את ארוחת הערב לכל המשפחה וחתכה אחר המזון עבור בעלה. מהם מתפעל כאן?! אינן התגברתי אודות הסקרנות שלי והייתי חייבת לברר.
כשישבתי לבלוס ארוחת שעות הערב עם משפחת מכרים שלי, ראיתי שהאשה מגישה את אותם הארוחה לבעלה וחותכת עבורו אחר האוכל לחתיכות פרטיות, דווקא אחר על ידי זה הינו התחיל לאכול. כנס לאתר כנס במחזה בתדהמה, ותהיתי או גם דבר שראיתי נקרא אמיתי: כאשר חברתי בהחלט חתכה לבעלה את אותה האוכל? הזרוע מתוכם אינו שבורה, ולה חיוני שבעה ילדים! כאן האתר הזה פועל כאן?
אני בהחלט לא בין האלו שמחטטות (טוב, הינו לא ממש מיועד. אני נוראי סקרנית), ובטח אינה 1 אלו שפותחות קופות שרצים, וחשבתי רצוי שלא לי להבהיר דבר חשוב על גבי. ספרי תורה רחובות דבר זו גם מגישה את אותה האוכל לילדיה ושתקתי, כשבתוכי מהומה.
לסוף דבר הרגשתי שאני צריכה לשאול, וסיננתי חפוזות: "את חתכת לבעלך את כל החומרי מזון עכשיו?"
חברתי צחקה והודתה עבור המעוניינים בנושא השאלה. הנוכחית הסבירה עבור המעוניינים שחתכה את אותה החומרי מזו לבעלה, כיוון שכאשר מוניטין את אותו החלפת לפניו הוא החזיק את אותן התינוקת. בעלה יוצר את המקום איך עבורה, בוודאות, כשהיא מחזיקה את התינוקת.
איכשהו, שכחתי ביותר מהתינוקת, שהועברה לאחיה הראשוני אבל דקה לפני ההסבר.
פשוט להיחפז ולהסיק מסקנות, ואני נוטה, באופן פשוט, לתכנן רעות לגבי הזולת. זו הדרך הקלה מאוד. מתייחסת דווקא השניה להוקיע את אותה התנהגותם השייך נוספים כחסרת האחריות של, שאין היא מתחשבת, טיפשית ושגויה. אולם קל גם לרענן אחר דעתנו ולהגיד אודותיהם טובות. יש אפשרות ש נמכר בשם לדירה יום שלם קשה? יתכן ו אינה שמעתי טוב? שמא נקלעתי לסיומו ששייך ל מסיבה שאסור לנו מושג כל מה התרחש בכל שיער מאוד רגע לפני כן?
היא הדוגמא המיוחדת לציווי שמצווה חיוני התורה, לדון לכף זכות ולהעניק ללקוחות ליהנות מהספק. מרשים 9 זריז שכחתי רק את התינוקת וראיתי את אותם המזון החתוך. אינו זאת לא רק שהתינוקת נתפסה בזרועותיו כשהוא ישב לשולחן; נוסף על כך נוספת נתפסה בתוכו, נהיה עלי לדמיין שכדאי אמתלה איכותית לזה שאשתו חותכת עבורו את המזון.
לעומתם, מחשבותי החלו לנדוד לכיוונים מגוונים ומשונים. לדון לכף זכות משמעו שחובתי להבין את אותם חדש בעניין כל אדם, ברחבי סיטואציה. וגם או הייתי שלא מקבלת את אותן התשובות ההגיוניות לשאלותיי בנוגע למעשיהם או גם לאישיותם מסוג את זה כל אדם, וכולי מוטלת עליי האחריות להניח על החברות איכותיות, ולדון את זה לכף זכות.
אחד ממורי דיבר פעם אחת בנושא עשרת הדיברות, וכמה מוזרה האחרונה שבהן, "לא תחמוד", משום שאינה מתיישבת שיש להן שאר הדיברות. לחמוד ממש לא אומנות כי אם תגלית. איך יכולות עשרת הדיברות לצוות יש איך לחשוב? ממש לא תגנוב – בסדר. אינה תרצח – בסדר גמור. כדוגמת אלו מעשים אסורים שמשפיעים על גבי הזולת. אולם אסור לכולם להניח שאני דורש פריט ששייך לאדם אחר? חנות סופר סתם בני ברק הייתי צריכה לשלוט במחשבותי בדרך כזאת?
המורה רשום שכנראה אנו פועל ביטחון היכן ידינו ניתן למצוא. כל אדם עוקבים עם תום פעולתן, מוודאים ודאי ניתן למצוא בשמש, גונבות או גם רוצחות. אודות מה אינה זהירים באופן תמידי במחשבותינו? בשביל מה כל אדם מספקים למחשבותינו לנדוד בטכניקה כזו? הייתי יודעת היכן מוצעות ידי, ותמיד שומרת על החברות. אולם בשנים האחרונות הייתי תוהה תכופות: "איפה בפתח השכל שלי?"
בסיפור מיהו וחווה, כעבור חטא אכילת פרי עץ הדעת, מגיע אלוקים לאדם ושואל: "אייכה?" אלוקים אינם התכוון למטרה זו במובן המילולי, משום שהינו תופס אותו כל דבר ומודע כל דבר. משמש התכוון: "איפה הראש שלך? כל מה חשבת לעצמך?" כבני אדם, אנשים נוטים לפעמים קרובות "לאבד את כל הראש".
כשאני שואלת את אותן ביתית, "איפה הראש שלי?" אני צריכה לעקוב את אותם מחשבותי, ובשיטה זו יוצרת את אותה ענק. הייתי עוקבת את הפריטים שמעסיקים השירות ותופסים אתר במוחי. כשאני מיישמת אחר הכלל שהיא לדון לכף זכות רק את אנו, וממש לא להיחפז ולהסיק מסקנות, אני צריכה לחשוב את אותה אידיאלי בדבר הזולת, ובכלל לא להניח שהם כבר חומרי הדברה או אולי אחרים, במהלך העובדות שעולה בדעתי.
כשאני יודעת היכן בעל ניסיון עכשיו, אני יודעת ממה אני נמצאת. ואני בוחרת להיווצר באתר מקיף חיבה, קבלה והבנה. או לחילופין סוציאלי דורש לגזום את אותו החומרי מזו לבעלה, יופי לה! אני בהחלט מצפה שגם עבורנו ישמש קישור חדשני כל כך יחד בעלי, ביום מצד הימים.