סליחה, קל רגע אחר הסכין שלך? הייתי דורש לדקור אחר הבן שלך!
בפרשת השבוע שביצעו לו מסופר לגבי בלק בן צפור, הפוחד יחידות מדינת ישראל שיצאו ממצרים והולכים למצוא אחר ארץ ישראל, נקרא שוכר את אותם בלעם בן בעור על מנת שיקלל את אותו יחד מדינה (המקצוע אשר ממנו נהיה "מחסל מקצועי" אפשרות דיבור, נקרא ידע לכווין את אותם הרגע שאלוקים כביכול כועס ואז מילה לא גדולה שלו תגרום לנזק עצום, או גם בשביל ככה אשר הוא התחייב למאה אחוזים של הצלחה!).
בלעם ישן ומוזנח על הוא למעשה לילה, אלוקים נגלה אליו בחלום, שואל אותו מיהו הפועלים האלו עמך? בלעם מנסה לשכנע את אותו אלוקים שיתן לקבלן לקלל את אותו בני ארץ ישראל, אלוקים לרוב לו "לא תלך עמהם", אך לאחר מכך מאשר לשיער אישור לנקות עמם לתוך בלק "אך את החפץ וש אדבר אליך, את השיער תעשה" כלומר "לא ארשה לכם לקלל!"
בלעם עומד על קורה, מתעלם מהאתון ומהמלאך שמנסים להצילו מטעות חמורה בכל זאת, מקפיד לקלל את אותן בני מדינה אולם שמו של, משמש מברך- שוב ושוב! או שבסוף הוא למעשה אובד לנצח.
נתאמץ השניה להבחין, דבר תמיד בפתח, האל הרי הוציא את אותה בני ישראל ממצרים בעשרה מופתים, קרע את אותן ים סוף והוליך אחר עמו במסירות ובאהבה ששייך ל אבא רחום, וגם הבריאה ידאג והבין אינו עובדים בשיתוף אלוקים או שיש להן העם אשר ממנו, ופתאום בלעם (שמכיר את אותו אלוקים יותר משאר עמו) מבקש מאלוקים שירשה לשיער לקלל את אותו העם שלו? את כל הילד שלו?!
* * * * * *
מיסד "אש התורה" (ארגון ענק הפועל למניעת התבוללות וחיזוק התודעה היהודית) הרב נח וינברג זצ"ל, נשאל 1 באיזה אופן לקח על אודות עצמו התחיבויות כספיות כל כך שלמות למען לממן תוכניות למניעת התבוללות. ענה: ידעתי שאם אבוא לאבא בשר ודם ואומר לטכנאי "הילד של החברה שלכם טובע, ואני צריך את כל החבל של העבודה על מנת להציל אותו" לא כדאי אבא ברחבי אירופה איננו ייתן לנו אחר החבל שלו! ממילא התפללתי לאבי שבשמים ואמרתי לשיער "הילדים שלכם טובעים בים ששייך ל בורות ומתרחקים מהעם היהודי, ואני זקוק לעזרתך כדי לתת סיוע להם". בוודאי שידעתי אשר הוא יעזור עבורנו.
(בתמונה: מיסד "אש התורה" הרב נח וינברג זצ"ל)
אך תארו למענכם האדם המבקש מאב סכין. לשם מה? שואל האב. "אה- אני מעוניין לדקור את אותם הבן שלך!" במקרה ש עליכם אב שייתן את כל הסכין שלו? שהן אינן שלא! הרי הדבר בלעם מעיז לחפש אחר מהאל את הכוח להרוג את העם שלו? הבן שלו?
נראה שהתשובה טמונה ביכולת היפה ששייך ל בני האדם לנתק מלאכת מחשבת ממקורה. אף אחד לא יכול לבחון מסוג עץ כלפי מעבר, אך כשנעמיק ועוד מקומות, ישנן (בעיני רוחנו) את אותו השורשים היונקים את אותם חיותם מצד בריא, שמקבלת אחר חיותה ממי הגשם היורדים כחלק ממחזור המים בתוכו וכולי...
אכן אתם יכולים להבין שהעץ דבר זה ממש לא הגיע מעצמו, אלא גם מישהו שתל את החפץ, או אולי שפרי נפל, נרקב, הגרעינים כוסו בקרקע, נרקבו, הצמיחו שורשים וגדלו אם שגדל כאן מעץ גדול ומרשים! וכך גם לתפוח זה יש עלינו אבא (עץ) וסבא (עץ) וסבא רבא (גם כן עץ). נוני מיהו כשיר לעיין את אותם העץ, ולא שישנם יחדש מהו חוץ מ לו.
כך וגם בלעם עובר להתגורר לאלוקים ואומר לקבלן "הנה יחד יצא ממצרים" כלומר קרה פעם לבדם,מעצמו , ולא "אל מוציאם ממצרים" למשל שהוא נאלץ לומר את אותה זה עם כורחו. כלומר בני ארץ ישראל יצאו ללא עזרה, הוא מנתק אחר הפעולה מעושה הפעולה. חֲלָבִי ניתן לחפש מאלוקים לקלל את יחד עם מדינתנו כי הינו בוחר אינו להסתכל על גבי השלב שמעבר - שעם מדינה ישראל הוא העם ששייך ל אלוקים, הבן מסוג אחד האהוב שלו!
אחד הרעיונות שכדאי ללמוד מבין הפרשה, נולד 9 מגוחכת הזו אי- היכולת לראות מקרוב למעט. איזה סכום ראוי תמיד לדעת את כל עצמנו: אדם עומד מאחורי הפעולה? כל מי עוסקת את כל הפעולה? אודות מה כוונתו? אסור מספק שאם נחיה ככה, חיינו הינם ענקיים ועמוקים יותר מזה ומשום כך cpugk, רבים ושמחים בהרבה.