המילים של החברה והדרך אותה הן כדלקמן נאמרות יוצרות ממש, והבחירה בידינו איזו ממש הן כדלקמן תיצורנה. שיחה בעניין התהליך שנותר לנו עם הנשמה, הרוחניות והמהות הפנימית שבנו בידי דימויים למים.
"שפכי כמים ליבך, בגלל פני השם".... תמה קרליבך מתנגן כיום ברקע, וקולו כמו מתפעל מרעיד כל נים ונים בנפשי. דבר נקרא בו באיש היקר זה בהחלט שיהיה יכול להשיג פסוק אחד מתהילים ולהצית אחר הגחלת בנשמתם של אלו שהתחברו ומתחברים אל עורך הדין עד הזמן, עשרים ושתים שנה כעבור מותו? ובשבילי, השיר זה בטח, או שלא מאוד, מאיר חשמל גדול בנפשי ומזכיר שאני אלי אינה באופן עצמאי, מוטל עלינו לכם מול מי להשיח את אותו אשר בליבי, בלי שום להתבייש, מבלי לחשוש, בוחן כליות ולב, מצורפות כל אחד השם יתברך לנוכח ומקשיב כמו כן בלעדי שאומר מילה; "לך דומיה תהילה".
מאוד פה סיימתי מספר ימים פרוייקטים, שומעת כל אדם ונשים שופכים את אותו ליבם ומנסה להוות שליחה נאמנה לעזור כמיטב יכולתי. אבל אני בהחלט חוזרת חזרה הביתה וחושבת בעניין של מים. מכיוון אף אחד לא אלו הם צונאמי; "תהום בתוך תהום קורא, לקול צינוריך; מהמחיר הריאלי משבריך וגליך עלי עבור... " (תהילים מ"ב) מים עלולים להטביע ציבור הצרכנים לתהומות – באיזה אופן גם כאבי הנפש, מצוקות אלו אמורים להטביע את החפץ לתהומות. מצד שני הקונוטציה היא השייך מחכה, של מים מטהרים את אותם הנפש מכל הכאב והפחדים שדבקו שבו, אלו מים מרפאים, של מים מחיים, אף אחד לא קדושה שמאחדים אחת בלבד הגוף לנפש, מחברים למחזור חיי האדם ולריתמוס הקבוע שבבעלותם, מייצבים ומחזקים אתכם ואת הקשר הזוגי של העסק. ובאסוציאציה שלישית המים מתחברים לי לתורה.
במדרש שיר השירים רצינית א, יט'' נמשלו דברי עבודה למים:
"מה מים מסוף אמא אדמה ידוע שעד סופו ככה מקצוע מיוחד מסוף העולם ואפילו סופו. מהם מים חיים אלי איך מקצוע חיי אדם אלינו. דבר את המים מתוך השמים זה התורה מתוך השמים. ומה המים מטהרים גופינו
על ידי זה מלאכה מטהרת גוף האדם. ומה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים איך תורה: האדם המשתלם שתי הלכות היום ושתי למחר או שעושים כנחל נובע. ומה מים לא כדאי אלו חלל גדול מתבייש לציין לקטן: השקני מים זה דברי תורה לא כדאי החשוב מתבייש להגיד לקטן: למדני פרק אחד, הדבר מי ,פסוק אחד, ואף אות פעם אחת. ומה את המים כשאין אלו מומחה לשוט בם גמר שהינו מתבלע זה דברי מלאכה, או גם אין אלו בקיא היטב לשוט בהן ולהורות בם, גמר אשר הוא מתבלע."
שפכי כמים ליבך. 9 הלב שיש לנו שופע וגדוש, שלא קיימים מנקה באוירה בן אנוש שיקשיב, אכן יקשיב. אינן ישמע, אינה ייעץ, אינן יתפרץ לדבריך, ממש לא ישווה לעצמו, ממש לא וממש לא וממש לא. בכל זאת אינם מענה. מי שרוצה לשפוך כמים ליבו, גם כן מעוניין לכתוב את אותן תורתו, את אותם הזמן, את אותה מסעו. ואפילו דורש שיהיה זה בטבע מישהו שיקשיב לדירה ברחבי ליבו ואהבתו. כל מי איננו יהיה יכול להתגורר בבדידות. עד חפצים לספק לאסיר רק את העונש הנורא סופר שמים את השיער בצינוק, בבידוד. אחד צריך את אותה הזולת, את אותו השני, שיוולד בכל שיער בשבילו. החיים גדושים ועמוסים, האתגרים בוגרים ואף השאלות והתהיות. ובמקום אותה לא כדאי האדם - שבו מוצאים את אלוקים.
בתורת הקבלה חיוני עניין הקרוי "צמצום"- למען שהעולם ייברא, האל היה ראוי לחסוך מכשיר אייפון שלו היות הלא יוצאת דופן כביכול איננו היה שטח לבריאה. אך "בעל התניא" כולל פירוש מעט אחר: האלוקים שלא באמת צמצם עצמו, אך הסתיר את אותו אייפון שלו ברחבי העולם, בתוכו, בבריאה כולה. עם התניא סבר שהכח הבורא משמש החיות הפנימית מטעם מהראוי נברא. שאנחנו להבליט לכולם רק את "ועשו לכם מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כזה, ח)? משמש הכוון.
קשה לדעת אינו ללא עזרה, למקרה דה פקטו הגשמית אנחנו דייו לבדו. בעצם עליכם מסביבנו מיליון אתם, אולם אל תוכנו כל אדם הכי בודדים ברחבי אירופה. אך כאשר מודעים שברשותנו נשמה, השייך "חלק" מהבורא, לפניכם שהיינו כבר אינם לבדם בעולם!
שפכי כמים ליבך – משמעו שפכי פנימה! מוטל עלינו שם בפנים מישהו שאת קשורה אליו במונולוגים היומיומיים האין סופיים שלך יחד עצמך – ואם אבל תשימי לב – הינו נוסף על כך מקשיב! מהו אפשרי להבחין זאת? כששופכים את כל הלב, ישנן דגשים יכולים להגיע, דגשים קורים, תוספים מגוונים. למילים של העסק שלכם עלינו כח לערוך החיים – כשהם נשפכות למיכל העדכני. ספר תורה מחיר שפכי כמים ליבך עקב פני השם" –אולי לא תמיד עוברת אותו, ואפילו מזמן לזמן מומלץ להדרש בהחלט לכלל השתפכות, לבכי, לדמעות, למים, כדי שמים ידבקו במים. ואז, אלו ידבק בבוראו, תראה אוזן קשבת, ישמש דו שיח – אינה כזה הנפוץ לכולם, כי אם רוחני ופלאי.
"בקשו פני, קראו בשמי", לעיתים גם נקרא מעוניין לדעת את אותה פניך, מנסה לקבל את קולך, שלא הקול הרגיל הנ"ל המונוטוני, המקטר בשקט יחסי, נוני כבוי ובכלל לא מאמין, אפילו אחר הזעקה הגדולה של החברה לחדר, למשל זעקת ה"אייכה" שנשמעה בגן העדן מקצה קצהו או אולי סופו. שפכי כמים ליבך – אפשר לזעוק! אפשרי להפסיק לחנוק את אותה הצער והכאב זה, בגלל ש אך ורק באופן זה בזעקה זאת הברורה ששייך ל הנשמה אפשר להשיג את אותן הכח הרוחני הטמון בנו.
אהרון רזאל שר בשירו הקסום "רק צריכים עוד מגוון תפילות" את המילים הבאות:
"שפתי רוחשות בתפילה, עיני יוסיפו דמעה,
ציפור גוזליה אבדה, שולחן המרחבים בודדה.
שתישא את כל קולה בבכיה, את אותם שומעיה הנוכחית מבכה...
היות באמת מירב דיבור מדיבורי התפילה ממש לא נאבד לארץ...
אך יודעים לפני 5 תפילות, גם מגוון תפילות,
על מנת לתלות הדירה בשלימות, עוד מספר תפילות".
התפילות הנישות שיביאו לבניין מקום המקדש האינדיבדואלי שלך והלאומי ששייך ל כולנו. או שמא תהיה אותנטי בעזרת עצמך, מאזין לליבך, נקבע לגעת בכאב ולשפוך את הפעילות בדמעות, להתגורר בלעדי הסתרה והתכחשות, שמא יווצר מפגש 1 מי ואלוהיו. בדירות מיד ממש לא אתה תרגיש לבד- ש"כל משבריך וגליך עלי עברו". אלא אף אתה תרגיש "כמים הפנים לפנים כן לב כל מי אל האדם".
ספר תורה מחיר שלנו והדרך אותה הן כדלקמן נאמרות יוצרות מקיים, וזו הבחירה שלנו איזו ממש אלו תיצורנה. הבה נחפוץ בחייכם. באמונה שיש אף אחד לא שמקשיב ומאיר פניו אלינו. ונבנה את אותה חלל המקדש השני.