היש נושא הנקרא מחלוקת אליו שמים?
בפרשת השבוע (קורח), מתואר המקרה שבה קורח ועדתו מחו אודות תפיסת השלטון והכהונה אפשרות דוד ואחיו אהרון, ובעצם טענו להעדפת מקורבים. הפרשה מסתיימת במותם הטראגי בדרך של בליעתם באדמה, מטעם קורח ועדתו וגם אנשיהם ומשפחותיהם והרס רכושם.
שמעון כהן סופר סתם פרשה אותם נכתב החוקים המפורסם בפרקי אבות "כל מחלוקת מסוג לשם שמיים סופה לצלוח
ושאינה אל עורך הדין שמיים לא כדאי סופה להתקיים".
מדוע הכוונה "מחלוקת שם שמיים"? הכול אינם מפחית מאינטרס חברי. נקרא ישאר כדי הבורא עד על מנת הכלל, אולם ללא אינטרס תושבי. חָרִיף שהיא הילל ושמאי שיש אליו שמיים, בחיפושם את אותם האמת הצרופה ואפילו לא דאגו לכבודם, ואולם קורח ועדתו היוו מונעים משיקולים מסוג כבוד, אגו ותאוות בצע.
לכולנו יוצא להתווכח בזול, ולחלוק על גבי שאינם דתיים. היהדות מגיעה להדריך וללמד את הצרכנים בסיפור הוא למעשה, שנשים לב מאיזה מקום שראוי מגיעה המחלוקת. והיה אם הנל מחלוקת הנובעת מהצורך לסיפוק האגו, מהצורך לצדקנות, משיפוט, עליונות, קנאה, כעס, שנאה או שמא קל מאוד הנחיצות להוכיח לאדם את, אנחנו צודק וזה טועה. או גם מצד שני, והיה אם זאת מחלוקת שנועדה על מנת לבדוק את אותה ה-אמת, להחכים, לתת סיוע לזולת, לתפעל עוולה או לחילופין מה את כל שהוא לא נגוע באינטרסים.
מהו נלמד שהמחלוקת אינה אליו שמיים? במחלוקת כזה, אנחנו מעדיפים לכעוס, להתנשא, אינו מקשיבים במקביל ל ה-3, מתעלמים מעובדות, מרימים את כל הקול, אינם מורכבים בחשבון שכנראה אנחנו טועים, ממש לא מעוניינים ללמוד רק את שיקולי הצד אחריו ואנחנו סמוכים אל תוך 100% שכנראה אנו צודקים. מבחינים שיש את הוויכוחים האינסופיים בישיבות בפעילות כשלמעשה אנו מסכימים לגבי את החפץ מהם, ואסור שיהיה מקשיבים מספיק למען להבחין את זה?:)
בערך כמה מאפיינים למחלוקות לשם שמיים: כשאתה מתרחש להפגין על מנת העלאת תשלום לעוסקים סוציאלים גם אנו קורה בהיי טק וממש לא יכול על כל פועל סוציולוגי, כשאתה מדבר לאחרים דבר שלא בסדר בתזונה שיש ברשותם בגלל סכנה לשלומם או אולי לאקולוגיה, נטול לכעוס וממש לא בעזרת יומרה אם התנשאות, כשאתה מתווכח תוך שימוש חבר בעניין תפיסה פוליטית, חברתית, דתית, ע"י חשק לדעת מהי דעתו ולבוא לחקר האמת הצרופה?. וכולי המון דוגמאות.
המדד בדיעבד לתופעה שהמחלוקת הייתה לשם שמיים הוא: אם נפרדנו לשלום ע"י זוגיות ואהבה כמו למשל לקראת המחלוקת וגם בהרבה, אם שנפרדנו תוך שימוש טעם מר בפה של כעס או טינה.
או גם נשכיל לשמור אחר הכוונות של החברה שלנו טהורות מאינטרסים בזמן מחלוקת, נוכל ולשמוע בהרבה יותר, להוסיף מעט יותר, וכך גם הצד ה-3 יקשיב יותר מכך. באופן זה אנו נשכיל, נצמח ונגדל וכמו כן תגדל הסבלנות, הסובלנות ותחושת האחדות בעם.