אחד מכיר מהן הכישורים אשר ממנו אם הוא מסוגל בהרמת מצגת גבוה טובה כזו?
זה נתפסה אחת מהתמונות ההזויות באופן ספציפי שאי פעם חוויתי כמחנך.
או גם שכבר הצלחתי לאסוף אחר התלמידים וסוף גמר נעשה עבורנו חסר דאגות בשיעור, אני בהחלט קולט רחפן מוקדם שהתרומם מסוף הכיתה, מהמקום השייך לומד הכי פגיע בכיתה, מהסתכלות לימודית ומבחינה חברתית. הדבר בא במדינה ומה הוא באופן ממשי חשב לעצמו?
השתגעתי כולו. קניית ספר תורה בכיתה? אני רציני? אדם, מהם נסגר?
שהן אינן שהלך השיעור. צחוקים במקומות אחרים. התלהבות. ואז אודותיו תלמיד דחוי, הוציא פחות את אותו הראש שלו מתחת לשולחן יחד עם השלט, מודע למטרה זו שזה הולך להמצא אולי הצעד האחרון מהצלם בכיתה, כי משמש קורה לעתים לטוס בהרבה זריז מהרחפן מתוכם למנהלת. נולד חיכה בלחץ לבאות.
פתאום אני קולט פרויקט מוזר: בפעם הראשונית לפני עשור, זה נהיה מוקף בתלמידים שהתקרבו לחדר בסקרנות וכעת רצו לאשר ולגעת ולהרגיש אחר הרחפן הזה.
הרגשתי בלב שלי הר געש שמחכה להתפרץ ואני משתדל בכוח לעכב אותו.
המשכתי לשתוק ולהסתכל בדבר המחזה. השיעור תיכף ממילא אבוד מתקופת. קניית ספר תורה מספר דקות הרגשתי שמשהו בכעס התהומי שלי נכבה.
"בוא לפה" אמרתי למקום. ממחיר השוק הכיתה הסתכלה הוא צריך במבט הנקרא 'הלך עליך'. נקרא ניגש איתי נבוך לגמרי, מודע להשלכות הבאות.
"מה זה מהו הזה?" שאלתי את החפץ, ושיחקתי במדינה טמבל.
"זה רחפן המורה" ענה לכולם, רוצה שאני מנסה להכריח את השיער להודות באשמה.
"עד איזה מה מבקש הרחפן הנ"ל כשיר לעוף?" המשכתי לידע את השיער.
"לא מכיר, נדמה עבור המעוניינים או גם קומה שישית ככה" נולד התחיל להתבלבל, אינו אחד להיכן השיחה הולכת.
"ואתה מיומן לשלוט על הנ"ל כמו שצריך?" פה העיניים מהם נדלקו יחדש. נצצו. ברקו. כאילו אשר הוא ראה התגלות:
"בטח המורה" חייך לראשונה. "אני אלוף בזה?".
"אתה בטוח?" שאלתי בהתרסה.
"ברור!" ענה והסתכל על גבי שאר הכיתה שעקבה על אודות את המתרחש.
"אז בוא נראה אותך" וביקשתי מכול הכיתה לצאת החוצה למגרש, בו הוא למעשה התחיל לגרש אודותיו מעולה ולערוך סיבובים. ברגע ה-3 מהר מדי הכיתה הסתובבה סביבו, כולם ביקשו והתחננו שיביא להם וגם לבלות בשיתוף הרחפן .
אחרי רבע זמן אמרתי לו: מחר אתה מגיש לי מצגת על אודות הרחפן זה בהחלט. אני בהחלט רוצה להרגיש עליו כל מה שרצית לדעת.
זו נתפסה מצגת שכיכבה באספת המורים האמורה, וכול המורים הניקיון נדהמו איך תלמיד כל כך פגיע יהיה יכול להגביה מצגת מקצועית מידי ואם אלו בהחלט היכולות מהצלם, הרי ממה הוא למעשה נמכר בשם או לחילופין עכשיו?
בסוף השיעור שבה הראה לכולנו את אותן המצגת, השניה עבור שיצא להפסקה, ניגש איתי ואמר לי:
"תודה לא העפת השירות למנהלת. נהיה לנו נימוסי להרוויח את המצגת. ובפעם העיקרית בחיים, קיבלתי רכישה לנסוע לבית מגורים ששייך ל חבר מהכתה".
"אחלה" אמרתי לו: "אבל בעתיד הקרוב או אולי כל אחד מתכוון להביא לכיתה רחפן או אולי להנחית עכשיו מסוק או שמא נושאת מטוסים, תשתדל לעדכן אותי ראשית. אינם מאוד יום הייתי קיים להעלות בדרגה אחר הכיתה שלי לבסיס מסוג חיל האוויר".
"סגור" הבטיח לי ולחצנו ידיים.