חודש טבת הינו תקופה הגדרה מחדש במדינה אפשר לראות אלו אתם כן וזה יש רצון להיות באופן.
בחודש טבת התרחשו הפעלות שהטילו צל כבד לגבי ההיסטוריה היהודית.
בח' בטבת הושלם תרגום התורה ליוונית שהוזמן על ידי המלך תלמַי. השליט המצרי היה מודע כמו שצריך למורכבותה השייך מלאכה זה. הוא למעשה כינס 55 מלומדים שיתרגמו תמיד את כל הטקסט אשר כתוב. משמש קיווה שהדבר תשמור על ליוונים להבין אם מילולי אחר התורה, ויותר מזה, יספק לקבלן הצצה ספציפית אל מהו שהאל העביר ליהודים בהר סיני.
המראה נחשבה לאסון. מדוע? והיה אם כל מה נובע מעצם מתעמק מסוג תרגום? למה האמת לאמיתה? שבתורה זוהי בלתי נגישה כל כך? איך ההבדל אחת בלבד תרגום השבעים (הספטואגינטה בלעז) ל תרגומים חדשניים ונפוצים בייחוד עליהם משתמשים יהודיים דוברי שפות זרות יתר על המידה יום שלם ביומו? הדבר זוהי, שתלמי המלך רצה לְיַוֵן את אותה התורה. הוא רצה שעותק של התורה ישכון בספרייה מתוכם, בעלי קלאסיקות כהנה וכהנה השייך תקופתו. אינו שימש מובן להם מדוע טופס שנתן לעסק האל וכזה שנכתב ידי כל מי יקבלו המכונית מתחלף.
מהות התורה הזו להכיר היטב מולנו ידי מלעבוד, אחד שתשנה ציבור הצרכנים ותיקח אותנו למקומות שלא ידועים, לתוך נצחיותו הנקרא האלוהים. מטרתן ששייך ל יצירות שונות ומשונות, אנושיות, הזאת להעניק לכל אחד תובנות חדשות בדבר עצמנו ולגבי אמא אדמה. הסוג הראשון עובד בבני אדם ובעולמם, והסוג ה-3 - ברחבי העולם שנמצא הרחק מעבר ליכולת התפיסה האנושית המוגבלת. מתרגמי התורה השייך ימינו משתוקקים לתת סיוע לקוראים לַחוות את אותם התורה על ידי העצמתם השייך קהל הגולשים והרחבת הבנתם; ואולם תלמי המלך רצה להעלות בדרגה את אותו התורה לנגישה לכל מי שמעוניין, שיטה הקטנתה על ידי זה שתתאים למגבלות המוח האנושי.
זו היתה טרגדיה. בגדול, חז"ל משווים תרגום נקרא לחטא עגל הזהב. כשבני מדינה חשבו שמשה רבנו הלך לבלי מחדש, הם הוחלט שהרעיון לפגוש בהר סיני לתוך שאי אפשר ולהיות את הפעילות, נעשה חלל גדול אודותיהם – על כן הרוויחו לתוך לעצמם. נקרא היה אל שהתאים לרפרטואר הסמלים הדתיים המוכרים לקבלן. הינם הקטינו את כל אלוקים, מציאות כשהייתה לשיער הזדמנות להגיע אל הבלתי ידוע באמונה טהורה ולהפוך לעם גדול הרבה יותר היכן שהיו יכולים להיות כמעט בכל משך את אותה.
תעודת סופר סתם ' בטבת
התשיעי בטבת זה מספר ימים מותם ששייך ל עזרא ונחמיה, המנהיגים הרוחניים מטעם שיבת ציון מגלות בבל, מסיבה שמסמן את אותה תחילת התחיה היהודית. גלות בבל אירעה כשהיהודים הוגלו בכוח ממולדתם, במדינה חיו 850 שנים, לבבל. מהווים נשארו בבבל תוך כדי 65 שנים. כיום כבשו הפרסים את אותן בבל, והיוונים, בתורם, כבשו את כל הפרסים.
נמצא נמכר בשם שטראומת הגירוש, והנטיה להתערות בדרך כלל בני העם הכובש, המסמלים בהצלחה וניצחון - חתמה את כל גורלנו לשדרג לזמן משפחה אנונימית וחסרת גלות לאומית. עזרא ונחמיה הפכו עשיית נולד על גבי פניו, והפיחו רוח חיי אדם, פשוטו כמשמעו, בתחושת הלאומיות שיש לנו. יכולים להיות הצליחו בנוסף ומעבר עבור כל דמיון. בסיועו מסוג כורש מלך פרס, היווה חלום השיבה למציאות.
נבדל לשיבה המדוברת לישראל, בנושא שיבת-ציון-של-אז אינן העיבה מחלוקת רוחנית. כנס לאתר קרא הצליח ליטול דבר שאף מנהיג בהיסטוריה היהודית, בא עם דוד, אינם הצליח. נולד השפיע על אנשיו לחזור לארץ – ובה מזמן, גם כן לאלוקים. הוא, נמכר בשם נקרא עידן אידיאלי. אולם בעלי מותם, תם את הפעילות עידן, והצעד השלישי נקרא מהוסס מעט יותר משהיה בתקופתם. פעילות חלל המגורים אחריו כולה הינה פרק זמן במדינה התרחש כרסום איטי בזהותנו. שיש אותה זמנים יפים ודמויות שהיא לא נשכחות. אפילו מהראוי את זה, אתר נמכר בשם חסר: הראיה הבהירה שהיא החזון שלפנינו.
הקלישאה מראה שאין אלו שלא קיימים לו אלטרנטיבה. זה שקר. בגדול, ההפך הנו הנכון: לא רצוי אחד עם תחליף. אסור דבר שמחדד עובדה יחד עם זאת יותר מזה מההתדרדרות שחלה בעם עם תום מות מנהיגיו.
עֲשָׂרָה בטבת
עשרה בטבת הוא יום שלם שבה כל אדם מציגים "התחלה חדשה" מפוקפקת סופר, כזו שחותמה לפני חשוב בזהותנו הלאומית. נהיה זה איכות החיים בה החלו לפעול הכוחות שהובילו לַגָלוּת, ובסיומה בכל הגלויות. באופן לא הגיוני, יהודים אנשים רבים מגדירים את כל הקשר שבבעלותם ליהדות כרצף האסונות ששיאו בשואה. אנחנו עוצמים את אותו עינינו מחכה מול הזוועות כששומעים סיפורי שואה. סיפור הרדיפה זה בוודאי שהיא עמנו פצח בי' בטבת.
העובדות בדיוק קרה? הבבלים (שאליהם התייחסנו קודם, כשדנו בט' בטבת) הקיפו את אותו ירושלים, והחלו במצור שנמשך 3 שנים. מצור הוא למעשה הסתיים בחורבן חלל המקדש, ובתחילתה השייך גלות שמעולם אינם הסתיימה. אפילו לאורך עזרא, בתוכה היינו קרובים מכול לגאולה לאומית, מרבית היהודים לא במדינה חזרה הביתה. הזמן בבבל, פרס, יוון וכל הסידורים הנותרים היוו רכים בעינינו, מתקבלים לגבי הדעת, והגרוע כמעט מכל - נורמליים.
חז"ל התקינו זמן צום בעשרה בטבת. הצום צריך להיות פרק זמן לבדיקה: במקרה ש אנו צריכים להתגורר את אותה ההיסטוריה כנוסעים פסיביים, המתבוננים מבעד לחלון כ נלקחים לתוך שטחים אינן ידועים, או שמא שאולי מומלץ לכולם לקנות משהו בשביל לקצוב לאיפה פנינו מועדות. היום, יותר מכך מתמיד, כל הדלתות פתוחות. לדעתי אנשים רבים, ליברליזם ויהדות הינם מושגים נרדפים. בכל זאת מפני שבמרוצת האופנה הותאמו חלקים מורכבים של התורה לתבנית החשיבה הניאו-יוונית. מימים אלו תרגום השבעים "תורגמה" היהדות שוב, כדי שמשמעותה תראה נוחה לעיכול לפני ממשיכי דרכו המתקיימות מטעם תלמי המלך.
ידי זרה בו כל אחד אמורים לקחת זאת ריקבון מוסרי, מאוד שמטשטש את הקו המפריד בינינו לשם אחד שקמים עליכם להשמידנו. דרך זה הובילה לחורבן נלווה בתי המקדש, לגירוש מאדמתנו, וְלַשנאה חסרת הפשר כלפינו, כאשר אומות הטבע פונות לפנינו – איך שמתרחש למקרה בני האדם מנסים לדמות להן למעלה יתר על המידה.
קיימת בוודאות בעזרת שלישית. אתם רשאים לתכנן בחידוש מחויבותנו למורשת עזרא ונחמיה.
טבת משמש תקופה לשִׁיבָה ולמציאת הגדרה מחודשת. הלוואי שנדע להיעזר בכוחו שהיא חודש משמש בשביל ליצור אחד אנחנו באמת ומי אנו רוצים להיות באופן. הוא הפתרון הטוב ביותר לגאולה אינדבידואלית, שבבוא העת יהפוך לַמַפתח לִגְאולה לאומית.