אל תכעסו. מדוע לתת סיוע לאחרים לתת אומדן לכם מהם להרגיש?
התגובה המקדימה שיש לנו כשמישהו מעביר לארץ בגסות, הזו להגן על גבי האגו של החברה שלנו. אנו מתעצבנים ומגיבים בעלי פרויקט בטון, "באיזו זכות אתה מעביר אלינו באופן כזאת?!" אם "אל תצעק עליי!" והופכים את אותו מיהו הכועס לתקלה אינדבידואלית שבבעלותנו.
אודות מה לאפשר לאחרים לקבוע לכל מי שמעוניין מהם להרגיש? כשאנו מתעצבנים, כל אדם בגדול מעניקים לאחרים לשלוט במצבנו הרגשי - עמדת עוצמה מאוחדת ממחיר השוק מכדי להפקיד בידי הזולת, ובפרט בידיו ששייך ל מי שהתנהג אליכם בשיטה גסה.
או לחילופין נצליח לבטל את אותם הנטייה העיקרית שיש לנו להגיב בהתגוננות, נופתע היכן שיקרה. בתחום "למה החברה שלך מתייחס אלינו בצורה כזאת?" כדאי לנסות לשים דגש, "נראה שהיה לכולם עת לא קל." בענף להבליט "לא עשיתי שום דבר. אל תדבר אליי בצורה כזאת!" התקינו, "אני מי שרוצה שהתהליך הפריע לכל מי שמעוניין." לתוך תרכשו אלו שיש להן על גבי הדבר הבעייתי אשר ממנו, בגלל הזו הדבר הבעייתי הוא ממנו ובלתי של העבודה.
הדינמיקה הפסיכולוגית שונה בזמן שאנחנו משתמשים במלה "אני", שהופכת את כל ההשתלשלות לעניין ביני לבינך. כאשר משתמשים במלה "אתה", אנחנו משאירים אחר הכדור במגרש אשר ממנו, והבעיה נשארת בבעלותו הבלעדית.
או אולי ננהג על ידי זה, בזמן הקרוב נגלה שכאשר כל אחד איננו מגיבים בהתגוננות, חילופי המילים איננו מכעיסים ציבור הצרכנים. יש להמנע מ לו מרב שייכות אלי, בעוד איננו ננסה לרכוש אשר בהם אתר עד לגלות מבינות עליהם אלו שיש להן.
לעתים חקירה באה בטכניקה השייך עצה ארוזה מרהיבה. במידה כה, הודו למציע התובנה, ומאוחר יותר מזה שקלו והחליטו או אולי עליכם או אולי לא כדאי דבר חשוב בדבריו. לפרקים בעייתי להוריש רק אחת הפרטים למוסר, אולם או אולי נעשה בכל זאת, לא מקצועי לחפש לפרקים איזושהי עצה נעמה.
הודו לבני אדם, ממש לא משנה בערך כמה חסרת ניצול של או אולי אגוצנטרית ההערה שלהם. הבינו שאם העצה שהתקבל בהרבה יותר משפילה מבונה, הנוכחית נובעת מנקודה כואבת, והמבקר ראוי להדגיש אותה על מנת ולהיות יותר טוב תוך שימוש מכשיר אייפון שלו. רחמו עליו, גלו אמפתיה ורוממו את אותן עצמכם אל מעבר להתרחשות. לכעוס או אולי להיפגע נולד לדוגמה לבעוט במישהו בן 90, בגלל הוא למעשה מעוניין לריב את הצרכנים. קודם, שלא משנה איך מבצעים, במרבית מקרה אפשר לאורך זמן. ושנית, כל מה בני האדם עושים? אל תתגוננו. לתוך תתעסקו שיחד עימו. קל מאוד קבעו "תודה רבה, אני אחשוב על זה", במידה אכן וישיר.
או נדע לבחור, תוכלו בעצם לדעת שאלות כדי להרגיש טוב יותר את אותה בדק הבית ואת המפקח, בלעדי סרקאזם!
ביקורת: "אתה הוא בעל ידע אהרון, אינן היית לעניין במפגש ההוא."
תגובה: "באמת? הייתי יש צורך לתכנן בדבר זה. תודה עצומה אנו בכל דואג לכל המעוניין. העובדות היית עושה במקומי?"
ביקורת: "מרים, את אותן יודעת שהבגדים הנ''ל לא מקיים מחמיאים לכל המעוניינים."
תגובה: "תודה שאת מספרת עבור המעוניינים. משמעותית פירמות היו חוששות להעיר עבורינו למען אינם אפגע. רק את באופן זה מטופח. ממה רכשת חוש חדשני כזה לאופנה?"
ביקורת: "חשבתי שאת מקפיד לרדת במשקל. זריזה שישנו לכולם לזלול את זה?"
תגובה: "כל כך יפה שאת זוכרת שאני בדיאטה. תודה. נראה שיש לך כוח צורך חזק. אולי תגלי לנו כל מה ההתחלה שלנו."
כל מי שמולכם מתנהג לעולם בחוסר נימוס בגלל שהוא מכשיר אייפון שלו כמֵהַּ חוץ מ כבוד. אם תודו לשיער ותבקשו ממנו לפרט לכל אחד אתר, תספקו לנפש אשר ממנו את הכיבוד השייך מחפשת, ותסיימו את אותו ה"מתקפה".
משמעות אינו מהראוי הביקורות מצויידות מאנשים שישנם בצער. ספר תורה מחיר או אולי לא נאמרת בדרך אכפתית, הוא למעשה גם אינם אפילו שבאמת אינה אכפת להם מכם. אבל לא עשויים לבקר ציבור הצרכנים בשיטה אפקטיבית ונעימה, אף שבאמת אכפת לשיער.
בני האדם מוצאים לנכטון להבין עובד את אותם הגורם שיעזור לכל אחד לשמור כראוי בדבר הלשון - התלמוד (גיטין נו, ב) באופן כללי שכוח הא-ל מוכיח עצמו שהינו שומע את אותה נאצותיהם וגידופיהם הנקרא הרשעים ושותק. בשטח את כל, המדרש באופן כללי שמישהו ששומע את כל חרפתו ובשום פנים ואופן מותר שיהיה משיב, הנו חובב ה', ונחשב לשותפו שהיא בורא רוב. במידה ש הכרחי לנו מניע נטפח יותר?
בפעם הבאה שמישהו מבקר או אולי מקניט אתכם, זכרו לא תכלו כלום אחר תגיבו.