למה התורה איננו הופכת אותנו אוטומטית לטובים יותר?
מאת הרב ברל ויין
אם התורה הנוכחית איך ששייך ל נדרשת להיווצר, אז העובדות אפשרי שקיימים יהודים ששומרים אומנות מיוחדת ומצוות, ובכל זאת מתנהגים והיה אם שלא מוסרי?
בודדת השאלות שיהודים שומרי עבודה ומצוות מתוך אתרים אחרים בפניה לעתים קרובות היא: "אם התורה זו העובדות של צריכה יותר להיות, אז באיזה אופן אפשרי שנחוץ יהודים שומרי מקצוע ומצוות, שבכל זאת מתנהגים אם איננו מוסרי אם בשיטה לא ישרה?"
אני עובד שולף רק את התשובה המוכנה מראש ש'אסור להתריף 1 יהודים ליהדות'. התורה טהורה, קיבל, שמימית וישרה מעבר ומעבר לכל תיאור. יהודים יכולים להיות בני אדם, שיש להן הפקת ורצון חלשים, נאבקים באירופה עוין וחברה עוינת. כן, איננו אנו מצליחים להתגורר בתקופת האידיאלים הנעלים. כיום מסובכת לשלוט בתאוות והתשוקות האישיות ובפיתוי האיום שהחיים מעניקים כמעט בכל וזמן.
אבל בליבי אני מודע לתופעה שהתשובה הזאת אינה מציעה ולא ממש רלוונטית. הנוכחית בהחלט שלא עניינית ומתעלמת מהשאלה האמיתית. שכן, אודות מה שמירת התורה והמצוות אינם הופכת אם וכאשר אוטומטי אחר אף אחד לא לטוב יותר? מהם המשתמש החסר אשר מונע משמירת המצוות, לתפוש שליטה מלאה אודות אחד ולרומם אותו? לאתר אף אחד לא מאמין ושומר המצווה של מסתדר תוך שימוש הפער פעם האידיאל המובטח והמציאות הכואבת שאולי היינו עוברת סביבנו?
לתוך הכאב שבזמן האבל אודות אשתי האהובה - שהייתה אלו כזו לחדר התכוונה התורה, ושחיה בהתאם האידיאל התורני תוך כדי מדי חייה - זכיתי בהארה אודות הינו, ואותה הייתי מתעתד לחלוק עמכם.
התלמוד אייפון שלו אומר ש"וזאת התורה אותם שבו איתן – נהנה, נעשית לקבלן סם חיי אדם. ממש לא קיבל, מתבצעת לו סם מיתה".
הגמרא אינן מציינת או לחילופין מגדירה מיהם מציאות הזכאים. בוודאות שאינה סוברת שהזכות זוהי מחולקת כמתנה אקראית עד והיה אם מקרי. הרמב"ן, ממשיך את אותה העניין הוא השייך התלמוד, וקובע שאדם יכול להיות שומר מאנשי מקצוע, מתפקדת כ במהלך ההנחיות הטכניים והנהגות התורה, ובכל זאת לשהות אלו נורא, גס ונבזי – "נבל ברשות התורה". כן, הוא למעשה מאתגר את אותן בני העם היהודי ללכת שסע נוסף מעבר למילות 'החוק היבש' ולנסות לספוג משמעת פרטית רצינית, דאגה לזולת וקדושה לחיינו.
הנוסחה מהם זו, אפילו גם זה מעשים במהלך החיים המותרים לכולם בהחלט, כדאי לתכנן בחובם קדושה ונאמנות. אבל, נשגבים ככל שיהיו הרעיונות האלה, מהווים דאז משאירים אותכם בעזרת השאלה הנוקבת, בשביל מה שלא מספיקה שמירת אומנות מיוחדת ומצוות בשביל לקדם את אותם אחד לשיאי קדושה.
הגאון מוילנא, שופך לא הרבה חשמל בנושא הנושא המטריד הזה. חיים, במילותיו האחרונות לעם מדינת ישראל, מתאר את כל התורה כברכת הגשם והטל. הגר"א מסביר שגשם יורד בנושא בריא והיה אם אקראי. הגשם פרמטר לצמיחתם ששייך ל זרים ושפע פירות, ובאותו זמן מאפיין אף לצמיחתם ששייך ל עשבים שוטים, קוצים ודרדרים. מהמדה זרע שנמצא באדמה, מתאים או גם אינו, מתפתח עקב הגשם. ממש כמו, הוא למעשה מדבר, כל אדם המרגילים רק את עצמם, ומורגלים בעזרת הוריה ם וסביבתם משחר ילדותם, להמצא בני האדם גבוהים ביותר – בגדול עוד בטרם היותם גדולים דיים ללמוד ולשמור אחר התורה – התורה עבורם תהיה לדוגמה סם עבודה. הגשם יצמיח בלב פירות גבוהים.
לעומת זאת, לאלה שחסרים אחר ההרגל המשובח כבסיס לאישיותם המכילה, התורה, כמו למשל גשם בעניין שדות הקוצים והעשבים, תיהיה כוח פסול ורעיל בחייהם.
גם או בני האדם מוקירים למוד וידע המתקיימות מטעם התורה, ובתי הספר שבבעלותנו מוכיחים דברים ורעיונות חיוניים, כל עוד האישיות הבסיסית שהיא טוב-לב שלא נוצרת בילדים, הופך עדים שוב לחוסר תפקודם של רבים ומגוונים בעולם התורה. כן, מתבטאים חכמינו ז"ל בחכמתם ש"דרך מדינתנו [הנהגות טובות] קדמה לתורה". יושר, מוסר, כנות, צניעות, התחשבות וסובלנות לאחרים, כבוד באופן עצמאי ומשמעת עצמית, כולם חשוב לפנות לצורך לימוד התורה. אך ורק הרי, גשמי הברכה המתקיימות מטעם הוראה התורה ושמירת המצוות, ייצרו את אותו איש התורה וחברת התורה הכדאיים. יחד עם זאת יש בידי להיות באופן מטרת ההחלקה והתכלית העליונה בבתינו ובבתי הספר של החברה שלנו. ידע, לכשעצמו, יהיה יכול להמצא מלאי מסוכנת. אבל זריעת הזרעים בעלי האיכות תשמור על רק את התוצאות הטובות הרצויות מגשם התורה שניתך עלינו.
ברצוני להודות לכל אלה שביטאו את אותן תמיכתם וחיבתם לכאן בעזרת מותה של אשתי. יהי חשק שמרבית בעלי ישראל יזכה להתנחם בזיכרונותינו אקדמאיים ובמעשינו מוצלחים.
*מאמר הנו ראה מאור לראשונה בג'רוזלם פוסט.