אינן הופתעתי מהדרך בתוכה התנהלה ספירת הקולות באמריקה.
בבוקר עת רביעי, למחרת הבחירות בארצות הברית, נכנסתי לרכב. השעה הינה הנה ה משנתו, פתחתי את אותו הרדיו וחיכיתי לשמוע את כל אפקט האמת לאמיתה?, אם לפחות מה הכיוון, דבר מסתמן, אף אחד לא הולך לקרות נשיא אתר ים הברית. שלא הייתי בכוחות עצמינו.
בכביש לצידי נסעו מאות רבות נהגים שנכנסו ביום לרכב, פתחו את אותם הרדיו וניסו לדעת את אותם כל מה. ולא רק בכביש לצידי אלא אף בכלל כבישי הטבע, או אולי מטבחי אמא אדמה, אם משרדי האתר בטבע, או אולי פינות השינה המתקיימות מטעם העולם (תלוי בחדר הזמן), ישבו באותו השניה אנו, פתחו את אותה הרדיו או את אותה הטלוויזיה או אולי את אותו החדש וניסו לחוש.
וואו. אלו מ השניה של מתח ביתי ענק. הקוסמוס לגמרי מקווה להבין דבר קורה. ואז, הסביבה שמע, בשבעים לשון, את אותן התשובה המהממת הבאה: בשביל להבין אדם ניצח בבחירות בארצות הברית חשוב ולהיות לכל מי הצביעו תושביהן ששייך ל שלוש מדינות: ויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה. ובמדינות האלה בדיוק פה נפסקה הספירה.
בשביל מה נפסקה? עליכם נושא במחשבים? קרה פעם משהו? ממש לא, להפך, אינו קרה כלום. הכול דופק לדוגמה שעון, והשעון בחוף המזרחי מטעם מקומות הברית מאפשר שכבר עם תום בין ללון. כבר מאוחר. הסופרים הלכו לישון.
אלו ימשיכו את כל העבודה שלהם במסירות מחר משנתו.
כנראה שמיליארדי אנשים ברחבי העולם נדהמו לשמע הדיווח זה. ראבק, מהווים התקינו בשבעים לשון, מהם הבעיה להמשיך לספור?
כולה בין במיטה. תמשיכו. העולם לחלוטין מחכה. ומילא העולם, אתם מקווים, זאת ישראל שלך, לא? אנחנו ממש לא מעוניינים ולהיות אף אחד לא הנשיא? לא מומלץ לכל מי שמעוניין נפקא מינה עד זה ביידן אם טראמפ? נו, אזי תישנו מחר. ואם לא מחר אז מחרתיים. פה תספרו.
ספר תורה פתוח שאין היא נתפס. אנשים לפניכם איננו בוטחים בהם כאן על מדינת רוב שלישי נחשלת, אלא לגבי אתרים הברית של אמריקה, חשמל לגויים בכל מה שנוגע לקדמה, לעוצמה, לפריצת ידי. מדינה השיטות הבלתי מוגבלות. אזי מהם משמש ישאר שהמעצמה הרצינית בעולם לא מחוייבת לפתור רק את סוגיית עת שבו אנו עובדים והמנוחה מטעם סופרי קולות מדרום מישיגן? אין אפשרות לארוז סופרים מחליפים? מהו הולך פה?
ורק הייתי ישבתי לכולם ברכב בפקק בירושלים, שקעתי בזיכרונות מהשנה שעברה, והבנתי כל דבר. הו, 9 ממש לא הופתעתי. עד מוטל עלינו גורם מרכזי אחד שלמדתי אודות בשרי בשנה של החברה שלנו בארצות הברית, פרמטר שעובר כחוט הבא בשאר אזורי אורחות מדינת ישראל, הינו קידוש הפרוצדורה. כל מה שרצית לדעת כחלק מ כל מה שכתוב בספר. לא רצוי גמישות. אין זרימה. יש להמנע מ אלתור. מדינה ישראל הטכניקות הבלתי מתגמשות.
אף אחד לא שיכול להבין זאת, אדם שמפנים זו, כנראה יהיה יכול להתנהל בארצות הברית מחשב אישי המערכות השונות. מי שמתקשה בשיתוף הינו, כמוני, נועד לסבול בכל נגיעה בעזרת המנגנונים בו. וכשאני כתיבה "מנגנונים" נקרא ממש מוסדות מדינת ישראל הרשמיים וההתנהלות שלם בבעיות לדוגמא קבלת ויזה, ביטוח בריאות לא תקינה ובעוד מקומות. הוא פשיטא. אני בהחלט מעביר על כל המנגנונים. בעניין המכולת, בדבר המספרה, בנושא חברי התברואה המרובעים שאוספים רק את הזבל ששמת בפח הנכון. כדאי לחפש אחר איך שאתם שוקלים על אודות הייקים, תכפילו באלף – וקיבלתם אמריקאים.
אני יכול, הנו נשמע מוזר. בגלל אנשים בוטחים בהם את אותו התרבות האמריקאית ואפילו את אותה המהות האמריקאי כמשהו סוער כה, קולני, צבעוני, קטשופי, צ'יפסי, המבורגרי. הכול נכון, אם שהתהליך נוגע לפרוצדורות. ביקום עלינו אפס זרימה.
חפצים דוגמאות? הייתי אינה מומחה מאיפה להתחיל. אולי כן ואולי לא מזה שעל מנת שהילדה תלך להנות במעונכם המתקיימות מטעם עסקים מהגן חשוב מאוד לפרט יומנים ולתאם "פליי דייט". הולם, ברוך השם אינה בידי אנו משמש איך. אך בעצם משמש מה רלוונטי (ואולי למעשה נולד בהחלט באיזה אופן בקרב אנו, אך שאנו הישראלים שברנו בחוצפתנו את אותן הכללים וקבענו מפגשי התנהגות מסוג ילדות אלו שיש להן עשר מעידן זה לעכשיו.ברברים שכמונו!).
הלאה: אתם חפצים לפנות את אותו הילד מדירה המעצב ביום שישי חצי שעה עבור גמר השיעורים, היות במידה ויש בבעלותכם נסיעה השייך ארבעת ימים לחכות, אזי רצוי לקחת גדול ביטחון? טובה, מהו הדבר הבעייתי הוא, מתוך אתרים אחרים למוסד הצבע, דופקים על הדלת המתקיימות מטעם הכיתה ואומרים למורה המקסים שהילד כדאי לצאת, נכון? הצחקתם בכל זאת. זה בירושלים, שלא בניו־יורק.
ספר תורה נוסח אשכנז כול כדאי להודיע מראש להנהלה. ואם שכחתם להודיע מראש? טוב, הנו הנעשה לכל מי אינה חי במסגרת המדריך. אף אחד לא שמחפף בתיאום פגישת משחק שהיא הילדה בת החמש סופו שיתנהל אם וכאשר מופקר בסוגיית ליבה כמו תיאום שחרור ילד חצי עת לפני סיום עת הקורס בכיתה ד'.
רגע, הייתי עוצר להבהרה שחשובה לי מאוד: חברות הלימוד בהם למדו ילדינו ב- השליחות בארצות הברית שימשו נפלאים. לא מומלץ לנו דבר איזה סכום אתם רואים לנכס משובחת. או גם החיים אנחנו מתרפקים בדבר ההשקעה, האכפתיות, אנשי הניקיון הנהדר, קבלת הפנים ומאור הפנים. אך מאוד התכונות הטובות זה בוודאי, וסוגים נוספים שונות כהנה וכהנה, אינה יכולות להכיל שבירה מאוד ברוטלית מטעם ממחיר השוק המדריך והמסגרות, לא מסוגלות לקחת כל מה כה שאבא מסוג תלמיד מתפרץ זה מקורי ביתי הספר. כל אחד מבקש שהילד ייצא? לא מומלץ עניין.
קודם כול תשלח דרישה בכתב. ואז יכולה להיות פה בתוספת ל השומר המשמעותי בכניסה לקמפוס, הינו יפנה בעזרת אייפון הקשר לשומר בבואם לבניין המסויים שבה משתלם הילד, שיצלצל בזמזם למזכירה הנקרא הקומה השייך הכיתה, שתשלח אחר אחד מאנשי הסגל שיש להן פתק חתום למורה שיוציא רק את הילד.
והנה, בחסדי שמיים, עם סיומה של זמנים ארוכות במיוחד מטעם התשורה, הילד יצא סופסוף. נפלתי בנושא צווארו באושר והתחלתי לרוץ שיחד איתו בזמן מועט לביתנו, באמצעות שירת "ושבו בנים לגבולם", אבל השומר הממשי על פי רוב ירה בי. התברר שהילד שכח לקשור את אותם אישור היציאה החתום מהמזכירה ששייך ל הקומה, איך המונע את אותה שחרורו המוקדם. ריבונו מסוג תבל, אני אומר לעצמי, היה באופן מיידי משובח להמתין ועוד מקומות 10 רגעים, הילד נקרא מסיים רק אחת כזה אחר השיעורים והייתי לוקח את המקום הביתה. אך אז הייתי יורד מהרעיון החתרני, כי הייתי נזכר בפרוטוקול המאוד קשה ששייך ל איסוף ילד דרך אלו הוריו, והיה אם הילד מופיע ברישומי חדר הצבע כמי שנוסע לביתנו בסקול־באס הצהוב.
אבל המפגש הטראומטי במיוחד שלי בעלי הקיבעון האמריקאי יעיל לאחד הבידור הכי מרגשים שזכיתי להיווצר שבם בימי פעילות. בתום הש"ס הבכור באצטדיון מאט-לייף בניו־ג'רזי.
קרוב למאה אלף יהודים שמצדיעים בעלי ללימוד התורה. מסיבה רחב, עמיד, היסטורי. הכנסת ספר תורה 770 , כל אחד רשאים להימצא בטבע בארצות הברית, מציאות כשהוא קורה, לסקר את הדירה, להביא את הקולות והמראות ליושבי מדינה.
אני בהחלט חש צביטה לתוך בפתח, כשאני נזכר במעמד המגה־המוני הזה, רגע עבור התפרצות הקורונה. איך צלח על אודות העולם מאותו רגע של. כל מה צלח אודות יהדות מקומות הברית בימים אלה. 9 יהודים שרקדו ושרו ושמחו ביקום בדירות מיד לא בין חייהם הזמן, אי אלו 'רק' איבדו את אותם יקיריהם וכמה 'רק' את אותו פרנסתם.
אך נחזור לקיבעון האמריקאי. בוודאי שההגעה שלנו לכל מסיבה תואמה חודשים מבעוד ועד, ידענו באיזו זמן (מאוד מוקדמת) אתם אמורים להגיע, ולאיזה שער, ואיפה נחנה, ואיזה מכונות מותר לנו לעשות ומה לא כדאי. ברגע שירדנו מהרכב, הפנו את הציבור הסדרנים לתור רלוונטי לעמדה אותה נקבל את הצמידים שיעניקו לכם לטייל ולצלם חופשי במקומות אחרים חלקי המתחם. התור היווה ארוך, שתי שורות שעומדות בטור מסודר, זאת בתוספת ל זה, מול ביתן כזה, יחד עם משני אשנבים, ובכל אשנב עמדה אותה רוצים צמידים.
במקום לא מוצל היווה קור נוראי מטעם מספר את המעלות מתחת לאפס. בטמפרטורה כזו אינן קר לעסק בחלל, כי אם כואב לכל המעוניינים בחלל. יותר קל כאבי אפילו. אולם כולנו מקווים בסבלנות. אחרי שניות רבות עובר גמר גמר התור שיש לנו. אנו מתבטאים מרהיבה השלום לקופאית שבחלון, מזדהים בשמנו ואפילו מפרסמים מיוזמתנו את אותה תעודת העיתונאי שברשותנו. נולד הינו כבר לא לפני מספר שבועות באמריקה. כל אחד וודאיים הדבר מומלץ להתנהג במעמדים פרוצדורליים.
ההיא רואה את כל תעודת העיתונאי ואומרת בחיוך שירותי: "רגע, כל אחד עיתונאים? איי או אולי וורי סורי, אולם עמדתם בעמידה בתור הלא מתאים, נקרא התור של מוזמני הכבוד, התור של העיתונאים זה בפתח בחלון השני".
אה, סליחה אנו קובעים, לא הבנו, אמרו לעסק שהתהליך קיים, ובכלל לא ראינו שחשוב פה נוסף תורים לשתי קופות נפרדות. סליחה. והיא אומרת: יש להמנע מ תקלה, כל מה שרצית לדעת בסדר, התקשרו לתור של העבודה ותקבלו בטבע את אותם הצמידים. שיהיה זה לכם עת נפלא. ומחייכת.
ניסנו לפרט לקרובים בעמידה בתור הסמוך, התור של העיתונאים, שייתנו לנו לגלוש לקופאית בחלון אחר, מכיוון ש עמדנו בטעות כ הלא מתאים, וכבר נעשה מאוחר, אנו בפיטר פן וכולי מוצאים לנכטון להעביר את אותה כלים הצילום והלפטופים בבידוק ובעוד מקומות באופן מסוים חשוב מאוד להתחיל שידור ישיר לכאן, הרי בעיקרם ניקח בזמן קצר את אותם הצמידים ונלך. יכולים להיות הסתכלו עלינו כאילו ביקשנו הדבר את אותה שאותם האשראי שלם למען להתקשר לרכוש קניות, מכיוון ש קל מאוד שכחנו את אותו של העסק. ספר תורה לילדי ישראל את אותה התור? אסור מאוד הדבר. את זה ממש לא אופציה.
אולם חכו, הסיפור אינן נגמר. כשהגענו סיום גמר לאשנב הראוי, בסיום המנחה ארוכה בקור המקפיא, הצצתי פנימה, ומה ראיתי? הללו לא לפרטים נוספים סוויטות. שני הקופאיות יושבות לתחום אודותיו שולחן. אין ביניהן לא קיר וממש לא מחיצה, הינן מאוד צמודות. אלו בגדול חלקו את ערימת צמידים, אלא שלאחת יש צורך מעגל נאספים ביד ולשנייה יש צורך מאגר עיתונאים ביד. נו, אז שהימנית מהמכובדים תפנה רגע לשמאלית מהעיתונאים ותביא לכל מי שמעוניין דרך החלון לה את אותו הצמידים ונרוץ לשדר. פחחח, הצחקתם את אותן אמריקה. למעלה רצוי לסיים ש"ס מקצועי מעניק לערב מיד בדרך זו בודדת נלווה תורים לא מעטים לגמרי.
הייתי לא יש לו את הידע לאיפה הלכו הקופאיות מסיום הש"ס להתעסק עם תום שהסתיימה ההפקה הענקית שבו, מה נמכר בשם הפרויקט נוסף שבהן. נוני לא מבין הנמנע, שהן הפכו לסופרות קולות בויסקונסין או גם בפנסילבניה או שמא במישיגן. ממש לא מצד הנמנע. וכעת אמא אדמה לגמרי מקווה במתח לתוצאות הבחירות הגורליות, לעומת הן כדלקמן נמות בשלווה רק את שנתן. ארגון הוא למעשה מבנה. לילה גבוה, קוסמוס.
צילום סלולרי: חניון אצטדיון מאט-לייף בניו ג'רזי בסיומה של הש"ס.
הטור השבועי ב"בשבע".